הקציצה. סיפור של בשר שמתחיל בעגלה
הסיפור של הקציצה התחיל ב-2009. עוד לפני שמישהו בישראל ידע מה זה פוד טראק, אלי פלדמן החנה עגלה במרכז מושב מעונה, שם שלט "קציצה עגלגלה", והתחיל למכור את ההמבורגרים שלו.
מה זה "ההמבורגרים שלו"?
במשך שנים של עבודה כקצב, מה קצב – דור שלישי למשפחת קצבים, הוא חיפש את ההמבורגר הכי טעים שיש. את היחס המושלם בין הנתחים השונים, אחוזי השומן, צורת הקיצוץ, וגם את התיבול הנכון שמעצים את טעם הבשר מבלי להתחרות בו. במקביל חיפש גם את הלחמניה שאורזת הכל נכון, התוספות והרוטבים הכי טובים וכל מה שעושה מנת המבורגר לחוויה מיוחדת, קרובה למושלמת.
כך נולדה תערובת הנתחים המובחרים, שאלי מקפיד לבחור בעצמו, להעביר תהליך ייחודי, ולקצוץ רק בסמוך לצלייה. כך נוצר גם רוטב הבית המפרסם, שמלווה את הארוחה.
וזה תפס.
תוך תקופה קצרה הבשורה התפשטה, התור התארך, והעגלה המיתולוגית הפכה למסעדת המבורגרים של ממש.
בתחילה שכנה בתוך מבנה אבן, כולל הקיר המפורסם עליו כתבו הסועדים את החוויות, הרשמים וסתם הגיגים לפני או אחרי הארוחה. המוטו השולט: טעיםםםםם.
בהמשך הצטרפה למסעדה החצר הנעימה, והיא הפכה למוסד של ממש ומוקד עלייה לרגל עבור תושבי האזור, אנשי עבודה ועמל מאזורי תעסוקה קרובים, מטיילים ותיירים וכל מי שמחפש חוויית פאסט-פוד טעימה וייחודית, עם איכות בשרית אמיתית.
בשנת 2026 עברה המסעדה קפיצת מדרגה נוספת: מיתוג מחדש כשילוב של מסעדת המבורגר וביר-גארדן, הידוק התפריט, בירה בוטיק מחבית, והרבה דגש על מוזיקה טובה, כולל הופעות חיות מידי יום חמישי.
במסגרת התהליך השם השתנה מ"קציצה עגלגלה" ל"הקציצה". למה? כי ממילא השאלה הרווחת באזור היא "אתה בא לקציצה?".
וכמובן, הטעם של הקציצה הוא עדיין העיקר, אבל הכיף כולל גם את כל השאר.
ניפגש בקציצה.
